'סיפורה של טיפה- מחזור המים מאת תלמידי כיתות ג

אור קלאוזנר מכיתה ג'1 למד על מחזור המים בשיעורי לימודי הסביבה וצייר סיפור בקומיקס על טיפה אחת שהחלה את מסעה מהים הפתוח, התאדתה לתוך ענן, וטיפטפה את ההר. משם הי חילחלה למי התהום ונשאבה אל חדר הרחצה שבבית, ואז היא זרמה הלאה את הביוב הגדול ומשם אל הנחל, ומהנחל בחזרה את הים ושוב הכל מהתחלה

'סיפורי נחלים בעקבות הכרות עם נושא זיהום המים בכיתה ג

אני נחל הירקון הייתי פעם
נקי. עד שיום אחד אנשים
התחילו לזרוק פסולת
לתוכי וגם כול צינורי
הביוב לדוגמה הפיפי
שאת או הוא עושים
מזהמים את המים וכך המים נים
מלוכלכים ואני מקווה
שתישמרו על הנחלים
האחרים ואז יהיה יותר
נקי וגם האנשים
יבקרו בנחל ויאהבו
להיות בו מאוד
כתב- סהר גלפנד ג2

אני נחל הירקון הייתי פעם נקי עד שהתחילו
להזרים לתוכי מי שפכים והפכתי
מלוכלך. נחל הירקון הוא הנחל השני הכי גדול בארץ.
פעם היו שוחים בי דגים וסירות היו שטות בי עד
שלכלכו אותי בני אדם וכול הדגים מתו מזיהום המים.
עכשיו משקיעים מיליוני שקלים בשביל לנקות אותי
אז למה ללכלך .אפשר מראש לא ללכלך.
כתב- רועי תשובה, ג'2

"רציונל גלריית האמנות ב"עליות

גלריית "עליות" הוקמה במטרה להעשיר את יכולת הקריאה

של טקסט חזותי בקרב תלמידי בית-הספר דרך

חשיפה לרפרודוקציות של יצירות אמנות שנושאן הסביבה בה אנו חיים

נוף ואנשים בו

הציורים בגלריה נעים בין ציורי נוף טבעי פראי בציורי

פרחי המים של מונה, דרך מראות נופים פתוחים

בסגנונות שונים בציוריהם של פיסארו- השקיעה

ושל אורי רייזמן- ראש הגבעה, ועד ציורו של אגון שילה

עיר המתאר את הצפיפות המחניקה של בתי העיר , ללא פיסת שמיים

.הציורים גם מתארים תקופה של חלוציות ובנייה של הארץ שלנו
למשל ציורו של יוחנן סימון – החלוצים, וציוריהם

של ראובן רובין ונחום גוטמן-תל-אביב

בראשית ימיה, כשעוד נראו בה פרדסים רבים,

כרכרות סוסים עם דמויות מקומיות, מפורסמות יותר או פחות

המשוררים ואנשי הרוח שתמכו באנשי העליה השלישית

מיוצגים על-ידי הדיוקן של המשורר אורי צבי גרינברג- בציורו של נחום גוטמן


שני ציורים בגלריה מתייחסים לצורה בה נתפסת עיר

הבירה שלנו- ירושלים בעיני אמנים- זאב רבן ונחום גוטמן -מורה ותלמידו

ציורו של זאב רבן גם מייצג את דור

.המייסדים של האמנות בארץ

המוסד האקדמי הראשון

בצלאל" בירושלים הוקם ב-1906"

וממנו צמחו דורות רבים של אמנים עד היום

את נושא הדיוקן מייצג – מי אם לא- פאבלו פיקאסו

שהשפיע על מרבית האמנים המופיעים בגלריה בדרכים

שונות והטביע את חותמו על האמנות

במאה העשרים ועד ימינו- בדיוקן של אשתו- ישובה על כסא

סגנונות הציור בגלריה מגוונים
מהאמנות הבינלאומית-פיקאסו מייצג את הקוביזם

ויוחנן סימון מושפע ממנו ומביא את הסגנון

.הפיגורטיבי ה"ארץ- ישראלי" שלו לארצנו

פיסארו מייצג יחד עם מונה את האימפרסיוניזם

סגנון המנסה להציג את ההתרשמות של האמן

.מהאור והצבעים שהוא רואה, תוך שהוא משוחרר מלצייר דימוי
אגון שילה מייצג את הזרם האקספרסיוניסטי- ההבעתי

בו הציור מקבל את "מצב רוחו של האמן" דרכו האמן מביע את רגשותיו

"האמנים הישראלים בגלריה הם זאב רבן עם סגנון "בצלאל

מיוחד וייחודי למוסד אקדמי זה, שהשפיע רבות על

התפתחותה של האמנות בארץ.

תלמידיו של רבן

ראובן רובין ונחום גוטמן – הנם מחשובי האמנים של התקופה

סגנונם היה נסיון ליצור דרך אמנותית חדשה

בארץ, בהתאם לרוח של "בצלאל", אבל תוך התנגדות למוריהם

יוחנן סימון מייצג את האמנים שניסו לתאר את הוויית

הארץ בתקומתה, בהבעה פיגורטיבית

(צייר דמויות, בתים, כפר, קיבוץ...)

הציירים של אותה

תקופה נענו למנהיגים שדרשו מהם

להתגייס לעידוד החלוצים במפעלם ולצייר את תנופת הבניה בארץ
לעומתם- אורי רייזמן בן דורנו היום, מצייר בצורה

משוחררת יותר

ציוריו מאופיינים בסגנון מופשט, תוך עבודה בבמשטחי צבע גדולים ושטוחים